<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קס"ב</h1>
<h2>דף ד.</h2>
הכל מודים בעצרת, הכל רצים לשמחת הרגל ועת לקצר, ולא יכולנו להשיבך לפי כבודך מורי הר' יקר הלוי, מנה בן מנה, מה ידענו ולא תדע אך ענוותך הרביתנו, כל רז לא אנס לך צפנת פענח, מתוך דבריך ואותיותיך ניכרים מחשבותיך, וכינים תשובתיך, ונמנינו וגמרנו שיפה כיוונת, וכדיי לסמוך על תשובת מורי' רבי' שמחה בשעת הדחק ואין להרהר אחריו. וזה לשונו, מקוה שהיו מנקין אותו מטיט וצרורות ולאחר ששאבו ממנו המים שלא נשתיירו לתוכו מ' סאה, חזרו מים שבדלי יותר מג' לוגין ונפלו למקוה, אם מי מעיין כשר, אם מי גשמים פסול, ע"כ לשונו מגלילי ידיו. אמת ואמונה שלכתחילה אין מורין כן, כי מורינו רבי' אלעזר מגרמייש', צוה בכל פעם שהיו מנקין את המקוה לפחות הכלי במוציא רימון שלא יפסול, אך הנדון שלכם דיעבד כשר הואיל ומי מעיין מטהרי' בכל שהן. ואפי' מיגנדר אדם בי ביניתא, ואין לפוסלו בכך ג' לוגין, ואם יש להימין או להשמאיל הכל תלמוד ערוך בפיך ובלבבך, וליטול שיבא נתכוונתה, כי התעבר' דבריך והננו אחריך. יהודה בן רבי' אב"י נב"ה, יקותיא' בר' אברהם, יעקב בה"ר שניאור הלוי.
